שכר ועונש בחינוך ילדים​

יועץ נישואין רבני | ייעוץ נישואין | טיפול זוגי במרכז | ייעוץ זוגי

הרבה הורים שואלים מה הם הכלים שעומדים לרשותנו שנצליח על ידם לזכות בילדים נורמטיביים ומחונכים!  ובשורות אלו נלמד על ב' כלים שהם ב' פעולות זמינות שיש בידי ההורים להשתמש בהצלחת חינוך הילדים. א' שכר ב' עונש. וכדי שזה יצליח ולא חלילה יעשה להפך שהמצב יהיה יותר גרוע. עלינו ללמוד לדעת איך לתפעל את ב' הפעולות של שכר ועונש.
ובספר ''משפחתנו כוחנו'' לרב ירמיהו ותהילה אברהמוב מובא מאמר נפלא בעניין

טיפול זוגי במרכז
שכל ילד בפנימיותו הוא נשמה יצירתית הוא זקוק לחיזוק ועידוד מהוריו ומוריו, אנו צריכים לחפש הזדמנויות לחזק ולעודד בהן את ילדינו. וישנם סוגים רבים של חיזוקים חיוביים, הם יכולים להופיע בצורת שבחים מילוליים/ בצורת פרס/ או אפילו בצורת הזכות לבחור מה אמא תכין לארוחת צהרים. ואפילו הטלת תפקיד מורכב יותר יכול להוות חיזוק חיובי, כי כך אנו מראים לילד ולכל המשפחה, עד כמה הוא התקדם ביכולות ובביצועים שלו.
ילד שלא מקבל מספיק חיזוקים חיוביים, עלול לדרוש את תשומת הלב שלה הוא זקוק כל כך, באמצעות התנהגות שלילית. למעשה, פעמים רבות זועק הילד לתשומת לב באמצעות התנהגות שלילית, הוא מעדיף לזכות בתשומת לב שלילית, מאשר לא לקבל תשומת לב כלל. לכן, אם ילד צריך להשתולל כדי שאימא תשים לב איליו, זה בדיוק מה שהוא יעשה. כך שנמצא את עצמנו מגיבים להתנהגות שלילית, באמצעים שליליים וחוזר חלילה.
בתלמוד מסופר על מחנך בשם רבי פרידה, שהיה לו תלמיד שמאוד רצה ללמוד, למרות שלא היה מוכשר בלימודים. ולכן רבי פרידה היה צריך ללמד אותו כל דבר לא פעם אחת ולא פעמיים, אלא ארבע מאות פעם. ופעם קרה, שגם לאחר ארבע מאות פעם הוא עדיין לא הבין. ורבי פרידה לימד את התלמיד את אותו הדבר, שוב עוד ארבע מאות פעם.
זו מידת הסבלנות שצריכה להיות להורים כלפי ילדיהם. לפעמים נדמה לנו [או שכך היינו רוצים שיהיה באמת] שאפשר לחנך ילדים בין רגע, לא פעם אנו שומעים הורה אומר ''הרי לפני שלושה חודשים כבר אמרתי לו לעשות את זה.'' אבל כנראה שצריך לומר לו את אותו הדבר עוד פעם ועוד פעם, עד שהוא לבסוף ילמד.
ילדים מושפעים באופן טבעי מהתנהגות חיובית, אם נתנהג אל ילדינו בחביבות/ בהערכה/ ובהבנה. הם ישיבו לנו באותה מטבע. ילד ירצה לשמוע להורה שהצליח לבנות אתו מערכת יחסים על בסיס של אימון. הוא ירצה לחקות את התנהגותו של ההורה ולגמול לו באותה צורה.  
אנחנו צריכים לזכור שכל ילד הוא נשמה רגישה שברירית המופקדת בידינו. מבט אחד של מורת רוח, יכול להספיק בכדי לזעזע את הנשמה העדינה של הילד, שכל כך כמהה לאהבה ולקרבה.
חינוך ילדים למשמעת באמצעות איומים איננו מועיל, אלא מזיק ויוצר אווירה של מתח. אם ילד לא מתנהג כמו שצריך, אנו צריכים להעמיד אותו במקומו כאן ועכשיו.   ילדים חיים בהווה, ולכן אין כל תועלת לומר לילד בן ארבע שאם הוא לא יפסיק להציק לאחותו, לא יקחו אותו לבקר את סבתא בחודש הבא. העונש רחוק מדי מן המעשה.
וגם ילדים גדולים יותר, שכבר מסוגלים להבין שיש השלכות למעשיהם, לא יהיו מושפעים כל כך מאיום בעונשים עתידיים. למעשה גם מבוגרים הם כאלה! שפעמים רבות אנו רואים שאנשים שכבר לקו בעבר בהתקף לב ממשיכים לעשן ולאכול מזונות עתירי שומן. ומתעלמים מאזהרותיו של הרופא שהם עלולים ללקות כתוצאה מכך בהתקף נוסף, הם פשוט לא רוצים להאמין שהאיום אכן יתרחש. 
אם מאיימים על ילד בעונש לא מוגדר, הפחדים שלו מפני מה שעלול לקרות, עלולים לגדול ולתפוח מעל ומעבר לכל פרופורציה. הוא עלול לנסות להימלט מפני העונש שאותו הוא מדמיין לעצמו. ולכל הפחות יעברו עליו שעות רבות של מתח וחרדה, בצפייה לגזר הדין. הוא כמו אסיר שבית – המשפט הרשיע אותו, וכעת הוא תלוי ועומד ומצפה לשמוע מה העונש שיוטל עליו.
בבית היהודי אין כלל מקום לאלימות ולאכזריות בחינוך הילדים. אסור שילד יחיה בפחד מפני הוריו.  אין דבר שבכוחו להרוס יחסים בין בני אדם כמו הפחד. ''חינוך למשמעת צריך להיעשות מתוך אהבה.''
ועוד כלל חשוב בחינוך ילדים, שאנו צריכים להיזהר לא לגרום בושה לילד בפני זרים. אם צריך לשוחח אתו, ניקח אותו הצידה. לא נעיר לו בפני ילדים אחרים, או בפני מבוגרים אחרים. נאפשר לו לשמור על כבודו העצמי, על אף שהתנהג בצורה לא רצויה. ועל ידי כך שנכבד אותו, נלמד אותו לכבד אחרים. 
כמו כן, לא נפרט את כשתלונותיו בפני אחרים. ואף שיתכן שזה סיפור מצחיק שהשכנים יכולים להנות ממנו, אבל למעשה זוהי הלבנת פנים שפוגעת בילד, גם אם כלל לא התכוונו לכך. ''ההלכה היהודית אוסרת לדבר לשון הרע ורכילות על כל אדם – גם על ילדים.''  
אין כל צורך להעליב ילד, או לכנות אותו בשמות. חשוב לדבר אתו בטון רציני, ולפעמים אולי גם להראות פנים כעוסות, כדי להמחיש לו שהמעשה חמור בעיננו.  אבל אין כל צורך לתקוף אותו בכל הכוח. וגם חשוב מאוד לא להטיח בילד ביקורת בשעת כעס, אלא לחכות זמן שיעבור הכעס ונוכל לדבר עם הילד מתוך אהבה.  
ולסיכום הדברים! 
בתחילה אנחנו צריכים לנסות להשתמש בחיזוקים חיוביים- פרסים/ שבחים/ ותשומת לב. אך לפעמים קורה שהחיזוקים החיוביים אינם מועלים. וכאשר זה קורה, ההשלכות צריכות להיות בהתאם למעשה. אסור שהתגובה שקבענו תוליד בליבו של הילד שנאה כלפי עצמו, או כלפי ההורה שהטיל עליו את העונש. ''ההתנהגות הייתה רעה'', אבל לא הילד. אם הילד יחשוב שאנחנו אוהבים אותו, הוא יבין שאנחנו מחנכים אותו לטובתו, כדי לעזור לו להשתפר. ואז, במקום לשנוא את עצמו, או את הוריו, הוא יהיה פנוי ללמוד את מה שאנו מעוניינים שילמד.
כאשר מצליחים לבנות מערכת יחסים יציבה עם הילדים, וכאשר מצליחים ליצור אמון באמצעות הפגנת אכפתיות, וכאשר הציפיות מהילדים תואמות את יכולתם. וכאשר מנצלים כל הזדמנות כדי להביע אהבה וערכה לילדים. מגלים שהצורך להשתמש באמצעים חינוכיים שליליים מצטמצם באופן ניכר. וכאשר אכן יש צורך בכך, הדבר יעשה בצורה רגישה ומכובדת. כך לומדים הילדים להעריך את הוריהם ולקיים מצוות כיבוד הורים כהלכה. - בהצלחה!​

טיפול זוגי במרכז

יועץ נישואין, טיפול זוגי במרכז

052-7668969

חדש אצל הרב יהושע שאול

ייעוץ חינם!!!